בניית תוכנית עסקית

רווח

מזל טוב! החלטתם לצאת לדרך עם עסק חדש או שהחלטתם לבחון מחדש את העסק הקיים שלכם והגעתם למסקנה שאתם צריכים תוכנית עסקית. תוכנית עסקית היא מרכיב חשוב משום שבמציאות של אי ודאות גדולה ולא מעט סיכון היא משמשת כסוג של עוגן בזמני עצירה או כמצפן בזמן התנועה. התוכנית העסקית תאפשר לכם להגדיר טוב יותר מי אתם במובן של מהי זהות העסק שלכם, מה אתם מוכרים? כלומר אילו תועלות העסק שלכם מספק ולמי – כלומר מי קהל היעד שלכם.

מרכיב נוסף חשוב בתוכנית העסקית הוא הבידול – כלומר היכולת להבין האם ובמה אתם נבדלים מהמתחרים. למה כדאי ללקוח לבחור דווקא בכם? איך תוכלו להתבלט מעל הרעש ועשרות או מאות ההצעות שהלקוח מופצץ בהן על בסיס יומיומי? האם יש משהו שבו אתם טובים יותר או שונים או מיוחדים? במקרים רבים התשובה תגיע דווקא מהלקוחות שיספרו לכם מה הם אהבו או מה שונה דווקא אצלכם. המרכיב הבא תהיה ההבנה של שרשרת האספקה או הייצור – כלומר מענה לשאלה כיצד תספקו את אותן תועלות או מוצרים שעליהם התחייבתם לקהל היעד שלכם. חשוב לתכנן מראש חלק זה בעסק משום שעסקים הנעדרים אותו מתבססים על יכולות מכירה ושיווק אך נופלים בחלק השני של אספקת המוצר, מה שמביא ללקוחות מאוכזבים. אתם לא רוצים לקוחות מאוכזבים משום שאז אתם מאבדים את ערוץ השיווק המרכזי של כל עסק שהוא פה לאוזן, אתם מאבדים את הנראות החיובית באינטרנט בגלל הביקורות השליליות ואתם מאבדים לא מעט מהרווחיות שלכם משום שלעולם זול יותר למכור שוב ללקוח קיים ומרוצה מאשר להשיג לקוח חדש.

מרכיב חשוב נוסף בתוכנית העסקית צריך להיות ההבנה של נקודת האיזון שלך או מה שנקרא break even – כלומר כמה מוצרים/שירותים/עסקאות אתם צריכים כדי להגיע לאיזון כלכלי ולכסות את ההוצאות? מאיזה שלב אתם מתחילים להרוויח? אם תדעו את הנקודה הזו תוכלו לגזור אחורה מה נדרש מכם וכן להעריך קדימה מהי הרווחיות הצפויה לכם וכמה זמן יידרש מכם להגיע לנקודת האיזון? מה שמביא אותנו לנקודה האחרונה – מהם מסגרות הזמן שלכם לרווחיות ולהצלחה? כלומר זמן ייקח לכם להצליח. מתי תוכלו לראות שקל ראשון ברווחיות ואיך לגזור אחורה את הצעדים לשם?
לתשובות – https://www.sba.org.il/hb/MaofServices/Pages/default.aspx https://www.laorc.co.il/

כלכלה בראי הקבלה

מאז ימי המרכנתליזם ועליית האימפריות הקלונליות של המאה השש עשרה במקביל לגילויי של האר"י החל להתברר הקשר בין גדילת האגו האנושי, הכלכלה וחכמת הקבלה. בעולם המודרני העיקרון שמניע את הכלכלה מאד ברור: מקסימום רווח במינימום השקעה. העיקרון הזה הוא מניע מאוד חזק ולכן אפשר לראות התפתחות מהירה של הכלכלה, אפילו אדם בודד יכול להבחין בשינויים משמעותיים במהלך חייו. אלא, שלצד הפן החיובי של עיקרון "מקסימום תמורת מינימום" יש גם צד שלילי היות ולפי הגישה הזו אין חשיבות לנזק שנגרם במהלך השגת הרווח. לא תראו את ביל גייטס, ג'ף בזוס או מארק צוקרברג נשאלים על נזקים שאולי גרמו הרווחים הגדולים שהם עשו לעצמם, למרות שבתקופה האחרונה המצב הזה החל להשתנות ומתחילה דרישה להבין האם נגרם נזק כתוצאה מפעילות של חברה כזו.
הקבלה מביאה לעולם הכלכלה גישה חדשה הנובעת מהראייה של חכמת הקבלה – שכל המערכות בעולם קשורות אחת לשנייה. הקשר המעגלי הזה שמקיף כל דבר בעולם לא היה ברור עד היום ורק לאחרונה מתחילים כלכלנים לחקור את המצב ולהוכיח שאכן אנחנו חיים במערכת סגורה שבה כל אחד משפיע על כל המערכת. לכן, במידה ואדם או אירגון מרוויח כסף זה לא נעשה בחלל ריק, כעין יד שאתה יכול להשיט לתוך דלי אינסופי ולשאוב ממנו כל מה שהצלחת לתפוס. לא רק שהדלי הוא מאד סופי, אלא שכל דבר שאתה מוציא ממנו נלקח ממערכת אחרת או אדם אחר. צריך להדגיש שבחכמת הקבלה אין התנגדות עקרונית למסחר או רווחים, או אפילו שפע אלא רק לעקרון הזה שהרווח לא צריך לבוא על חשבון האחר. היום כבר ברור, לדוגמא, שהצורך של פייסבוק לייצר תלות וגירוי מתמיד על מנת להגדיל את הרווחים שלה גרם למצב שבו משתמשי פייסבוק נחשפו למניפולציות ומידע כוזב (פייק ניוז) במספר מערכות בחירות בארה"ב אבל לא צריך ללכת כל כך רחוק, לפי חכמת הקבלה, כל פעולה שלנו משפיעה על כל המערכת וגם בעל מכולת שכונתית צריך לקחת זאת בחשבון.
אין להבין מהאמור שחכמת הקבלה מטילה מגבלות על פעולות האדם, אלא רק שהבנה של העקרונות שלה חשובה להתנהלות של כולנו. אין בחכמת הקבלה הנחיות איך לנהל למשל בנק, אבל אדם שמכיר את העקרונות
יוכל לבנות מתוך כך בנק לתפארת שייתן רווח לעובדיו וגם יהיה טוב לכל האנושות.

ההתמודדות של עובדים חדשים עם משבר הקורונה

נראה כי משבר הקורונה זעזע מהיסוד את שוק העבודה בתחומים רבים ושונים. ישנם תחומים שהושבתו לחלוטין אך נראה גם כי בתחומים אחרים הדברים לא נשארו כפי שהיו. אחד הקשיים הגדולים שהתעוררו היא העדר משרות ג'וניור לכניסה לשוק העבודה. נראה כי היצע העובדים המנוסים והתחרות על כל תפקיד מאפשר לחברות רבות לשכור בעלי מקצוע וניסיון בעלויות נמוכות משמעותית ולכן הם מעדיפים לשלם מעט יותר מאשר לקחת עובדים ללא ניסיון. אלא אם האחרונים יסכימו לעבוד בשכר רעב ובשעות שאינן שעות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כמעט 20% מהמובטלים כיום הם צעירים עד גיל 24. המציאות שאליה הם התגלגלו כיום היא קשה מאוד, משום שגם עם סיום הלימודים המקצועיים והאקדמאיים הם לא מצליחים להשתלב בתעשייה מה שיוצר עבורם חלל תעסוקתי, בעיה בקורות החיים והעדר אפשרות לצבור ניסיון ולהתקדם.

חלקם פונים לרשתות החברתיות (היינו https://www.linkedin.com ) ומשקיעים את זמנם בבניית פרופיל אישי מושקע ויצירת תיקי עבודות או בחיפוש עבודה אונליין (היינו https://www.sahbak.co.il) ואחרים ברכישת ידע מקצועי נוסף והעשרת הניסיון ההשכלתי שלהם אך שני אלו אינם מחפים על היעדר ניסיון ממשי בפועל. סביר להניח שאם המשבר ימשך עד לסוף 2021 אנחנו נראה בעיה גדולה מאוד עם מחזורים רבים של עובדים שאינם מצליחים להיקלט כראוי. אנו רואים זאת גם בהעדפות האישיות של הצעירים, אם בעבר הדגש היה על רמות שכר גבוהות ולאחר מכן על מימוש עצמי ויכולת התפתחות אישית, הרי שכיום הדגש הוא על מקום עבודה שמספק יציבות ומאפשר לעבוד ולפעול גם בתקופות של סגר או של אי ודאות כללית.

מי שלמד ורצה להשתלב בתחומים שנסגרו לחלוטין הקשורים לתרבות, למסעדנות, לבידור בכללי חווה כרגע משבר עמוק מאוד הקשור גם באובדן דרך וכיוון כללי. לצעירים אלו אין אפילו את היכולת להתפרנס ממקצועות סבירים והם נאלצים לרוב לחפש אחר עבודות עם ביקוש אך עם שכר נמוך כגון בנייה, ניקיון ואבטחה. מקצועות אלו אינם מציעים אופק תעסוקתי והניסיון שנצבר בהם לא ישרת אותם באמת בתחום המקצועי שלהם. מצד שני הם במקרים רבים אינם שוקלים הסבה מקצועית ולמידה של מקצוע דרוש משום שהם מאמינים כי המשבר הוא זמני ובקרוב נחזור לשגרה שהיתה מוכרת מלפני הקורונה.

מבט שונה

הקבלה היתה נסתרת מהמון העם יותר מאלף שנים עד שהחל האר"י הקדוש לפתוח אותה לכולם. רק מעטים זכו ללמוד אותה. מתי מעט. הרבה אנשים העלילו על הקבלה עלילות שונות ומשונות, כאילו היתה מעשה כשפים. אולם לא כך, היא מקרבת אותנו לאלוהים בכך שאנו מנסים להיות כמוהו, לא מנסים לקבל כמה שיותר לעצמנו, אלא מפזרים את האהבה שלנו ברבים. יש לקבלה כוח, אבל הכוח שלה מתגלה כשלומדים אותה ביחד. כשאנחנו לומדים אותה אנחנו יכולים להתקדם יחד ואף לתת השראה לכל העולם שגם הם ישנו את דרכם ומהדרך האגואיסטית ישנם דרכים לאהבת אחים.

לעוף לשמיים

מה יקרה עם השנאה של האנשים זה לזה? היא לא נעלמת, אבל אנו מכסים אותה באהבה. הדרגה הכי חשובה הוא המצב הראשון שהאדם משנה את דרכו מקבלה לנתינה, אחר כך הוא יותר מודע לדרך החדשה.

למה אנשים ילמדו קבלה? כי כשיש אנשים ביאוש הם מבינים שהטבע יכול לעזור לו. כי הוא רואה שאין הוא יכול לעזור לעצמו. אבל אם הוא תלוי לסביבה שיכולה לעזור לו, אז היא מקרבת אותו אל הטבע. האנשים צריכים להתמקד במשך היום צריכים להתפלל לכוח הבריאה. כשאנו מרגישים שערבות משלימה את העבודה של החברים שלי, השלב הבא הוא לאהוב את החברים. בערבות צריך לצרף את החיסרון עם התפילה למילוי וקשר עם אלוהים.

הקבלה יכולה לעזור לאדם להתקשר למהותו הטובה ולהגיע דרכה לרמה רוחנית גבוהה. אבל לא לבד. תמיד בחבורה. יחד, אם אוהבים זה את זה, מקנאים זה בזה ולפעמים אפילו שונאים זה את זה אבל זה תמיד בדרך לרמה רוחנית יותר גבוהה, כי על כל הפשעים תכסה האהבה. זה לא קל, זה לא פשוט אבל הנפש כמהה לזה כמו ציפור הרוצה נופת צופים, מים זכים, אור בהיר. כל זה מרגישה הנשמה כשהיא לומדת קבלה. לא תמיד, ואולי לא מהתחלה, אבל בסופו של דבר, תלמיד הלומד קבלה מעשיר את עולמו ואת עולמם של משפחתו, חברים לעבודה, וחברים באופן כללי, כי הוא לומד לראות את העולם בצורה מאוד שונה.

דור שני לניצול שואה

אנטישמיות

כשאומרים שואה מיד חושבים על אנטישמיות, לומר שואה זה כמו לומר אנטישמיות בצורה הכי נוראית ומזעזעת. אסון אנושי ברמה עולמית שפגיעתה והשפעותיה חיים וקיימים עד היום. לכל אחד יש קרוב שנושא בתוכו צלקות מכוערות ממעשי הזוועה הזה. האנטישמיות הנאצית באותה תקופה התפשטה בכל העולם ורבים סבלו מפורענויות, התעללויות, רדיפה ומוות ולא רק באירופה.
אבי נולד ברומניה על גבול הונגריה למשפחה יהודית גדולה, הורים וארבעה ילדים, דודים ודודות אבי קיבל חינוך מסורתי יהודי למד בחדר ובגיל צעיר פגש את השואה בצורה הכי מכוערת ונוראית כל משפחתו נרצחה, הוא ואחותו נלקחו למחנה השמדה ואחרי כשנה ברחו וניצלו. אבי היה אז בן 16 ואחותו בת 18, הסיפור שלהם כורע לב ועצוב נורא.
אני נולדתי למשפחה שכל זוועות השואה היו טאבו והיה ממש אסור לדבר על הנושא. כבר בגיל ממש צעיר, שנתיים שלוש ספגתי מאבא את הרגשות הנוראים שעברו אלי ללא מילים ולראיה, הייתי באופן קבוע מחביאה בכיסים חתיכת לחם ואף מתחת לכרית, אני זוכרת את אמא שלי כל פעם מוצאת את חתיכות הלחם ואני זוכרת שבעצמי לא הבנתי למה אני עושה זאת. זו דוגמא מוחשית כמה האדוות של הזוועות הרחיקו. המשקעים שהטאבו הזה עשה בבית פלש לסיוטים, לבושה ולחוסר אונים קשה בילדות ובהתבגרות שלי. היום אני אישה בוגרת ועדיין המילה שואה מצמררת אותי ומעלה בי דמעות ועדיין קשה לי לדבר בחופשיות על הנושא. ביד ושם ביקרתי בפעם הראשונה בתיכון והביקור זכור לי כחוויה קשה במיוחד עד כדי הדחקה טוטאלית, פעם שניה הייתי אחרי השיפוץ שעבר המקום והרגשתי שבנו לו תדמית מעט סלחנית ופחות נוראית וחבל כי עם הזמן מי שלא חווה בבית או ממשהו קרוב, הזוועה האמיתית לא עוברת. יש בי רצון שמתחיל להבשיל והוא להגיע ליד ושם ולחקור על אבי ומשפחתו ולקבל יותר מידע על כל אותה תקופה נוראית. אולי אם אתמודד אני עם השדים שלי הרגשות הקשים שחבויים בי לא יעברו בצורה לא נכונה וקשה כל כך למשפחה שלי כפי שעברו אלי השפעות השואה ללא מילים.
לצערי כבר העברתי לילדי את אותה חוויה ולא איפשרתי להם להשתתף במסע לפולין למשל, כי לא ידעתי אם אהיה מסוגלת להכיל את הרגשות והמטען שיביאו משם. עצוב כל כך ששרשרת הזוועות ממשיכה מדור שני לניצולי שואה לדור שלישי.טוב לדעת חלילה לא לטשטש או לשכוח אבל חשוב שתהיה היכולת לדבר, לספר ולהעביר הלאה את הסיפורים מדור לדור כדי שגם עוד מאות שנים ידעו ויפחדו שדבר כזה יכול להתרחש שוב.

מזותרפיה

מזותרפיה היא סוג של טיפול קוסמטי העושה שימוש בחומרים כימיים אקטיביים המוחדרים באמצעות מיקרו הזרקות אל תוך עור הפנים. בין החומרים שמוזרקים אפשר למצוא מינרלים, נוגדי חמצון, חומרים משמרים לחות וכמובן אחד החומרים הקוסמטיים פורצי הדרך של השנים האחרונות – חומצה הילארונית בריכוז גבוה יחסית. הטיפול נועד כאמור לעור הפנים אך גם לאזור הצוואר עד לקו החולצה. המטרה העיקרית של העור היא לשמר את החיוניות והזוהר שבעור, את הלחות שלו והבריאות שלו באמצעות עידוד יצירת קלוגן. נשים שעוברות את הטיפול מציינות כיצד העור שלהן נראה הרבה יותר צעיר וחיוני מאשר לפני הטיפול. קהל היעד של הטיפול הוא נשים מעל גיל 35 המרגישות כי העור שלהן איבד מהלחות שלו או הברק שלו ונראה זקן מדי ביחס לציפיות שלהן.

הטיפול כולו בנוי מסדרה של טיפולים, לרוב בין ארבעה לשמונה טיפולים, תלוי במצב עור הפנים. בין כל טיפול לטיפול יש להקפיד על הפסקה של בין עשרה ימים לשבועיים כדי לאפשר לחומרים להיספג בעור ולהשיג תוצאות אופטימליות. נשים המעוניינות בתחזוק התוצאות ושמירה על הנראות הצעירה של העור חוזרות על הטיפול כל שישה עד עשרה חודשים מה שדורש רמת מחויבות גבוהה יחסית לנראות כללית של הפנים הן מבחינת זמן, פניות נפשית וכסף. מרבית הנשים מסתפקות בטיפול אחד למספר שנים וניסיון לתחזק את המצב החדש על ידיד משטר טיפולי יומיומי באמצעות תכשירים קוסמטיים שונים. ישנן נשים הבוחרות להשתמש בטיפול גם כדי להחדיר תוספים מתקדמים יותר לעור הפנים כגון חומרי מילוי לקמטים עמוקים או הזרקות בוטוקס. ישנן נשים שמשלבות את הטיפול עם הרמת פנים במקרים הדורשים טיפול אינטנסיבי יותר. יש המבלבלים בין הטיפול לשאיבת שומן מהפנים אך מדובר בשני טיפולים שונים לחלוטין, בשאיבת שומן מדובר בתהליך חד פעמי הדורש חתכים בעור במטרה לשאוב שומן מיותר. לאחר טיפול שאיבת שומן יש צורך בזמן התאוששות ניכר ולעיתים גם במתיחת עור. במזותרפיה לעומת זאת יש לא שואבים כלום אלא מחדירים חומרים לגוף, אין צורך בחתכים או זמן התאוששות אך יש צורך בסדרת טיפולים ולא רק בטיפול אחד.

אל תתעסקו עם אמא

אומרים שגברים חושבים על סקס כל שמונה שניות ונשים? חושבות בעיקר על אוכל. ושופינג וסקס ..רק לקראת סוף הרשימה  אלא אם כן, הוא איכשהוא כולל את השניים הראשונים. המסקנות המלומדות שלי מבוססות על חוויותי מעבודתי הכוללת רובה ככולה נשים.  אלו השיחות שלנו, בואו נודה. האם אלו הדברים היחידים המעסיקים אותנו? ממש לא. השיחות יכולות להתחיל באיזה נושא חשוב ומכריע כמו פאנדמיה עולמית אבל בסוף הן יגיעו לנקודה העיקרית – מה אוכלים? או מה נקנה?

תקשיבו, אם לא היינו כאלה כל העסקים היו נסגרים, הכלכלה היתה נעצרת כליל והיה נורא משעמם פה באופן כללי. אבל למה? למה הטבע חנן אותנו בכל כך הרבה תשוקות ורצונות? מה כוונתו? הייתי רוצה לגלות. 

אולי כל פעם שאני קונה אני קונה איזה רגע של חלום. של הבטחה חדשה. לא משנה שהיא מתפוגגת אחרי דקה או יומיים, לרגע אחד קבלתי תחושה של כנפיים.וכשאני אוכלת, עם כל ביס, מעבר לתענוג החושי,  אני גם קצת נרגעת מהבלאגן שבפנים. מהרעב הפנימי. תחושה שהכל בסדר ובטוח והחיים טובים ומתוקים או מלוחים, העיקר לא תפלים או מורעלים. 

כי מתחת לפני השטח הנוצץ יש הרבה פחד ואי וודאות. מה יהיה עם הילדים? עם הגבר שלי? הוא ישאר, ילך, יבגוד, מה יהיה עם ההורים שלי, עם המדינה, העולם.. כל החיים. מתחת להכל אנחנו פשוט נונסטופ דואגות.  ולמי נפנה את החוסר שלנו? מה יכול להבטיח שיהיה לכולם טוב? אך אחד, ככה זה נראה. 

אז אנחנו נמשיך עם השופינג, ועם האוכל הטוב או עם הדיאטה בין לבין. ונתנהג כאילו הכל בסדר ושום דבר רע לא יקרה, ונגיד את זה אחת לשניה וננסה להאמין. בפנים אנחנו יודעות, מרגישות בעצמות, אין שום ביטחון וודאות. יש רק בור גדול בלב ובור ענק עוד יותר בחיים שמאיים.

הטבע חכם. הוא נתן לנו לב גדול ורגישות עצומה לכל האנשים שמסביבנו, לעולם כולו, כדי שנדאג עבורם, לא כדי שנברח, ננסה להשקיט את הקול הפנימי או נמלא אותו לשווא בתענוגות חולפים אלא כדי שנקום כולנו כנשים, כאמהות, כבנות אדם ונביא אנחנו בעצמנו ודאות ובטחון לכולם. 

לא עוד הסחות דעת. לא עוד רוע וכאב. אנחנו האמהות של העולם הזה ואנחנו דורשות מרפא. תפסיקו כולם לריב בתוך ארגז החול כמו ילדים מפונקים ותתחילו לעבוד ביחד כמו "ילדים טובים" כדי לסדר את החיים. 

אחרת, אמא תכעס. וזה אף לא רעיון טוב להתעסק עם אמא. לא אמא אנושית ולא עם אמא טבע. רק אנחנו יכולות לעשות מהעולם הזה בית לכל המשפחה. 

חיפוש אחר תשובות

מאז ומתמיד היינו אנשים חמים אבל לאחרונה נראה שאין כמעט חמימות בינינו אלא  נותרה רק אש לא נעימה של עצבים ושינאה. לא משנה על מה, כל ויכוח מתלקח, כל אי הסכמה היא הזמנה למלחמה, אי אפשר לדבר מבלי להשפיל ולזלזל.. וכל מי שלא מסכים איתי אני מוכן למחוק. מה שלא תגידו. זה לא הגיוני ובטח שלא בריא לאף עם ואף אדם לחיות כך. ובטח שלא לעם שחי תחת סכנות כמונו. 

פעם זה היה יחסית בקטן ואפשר היה להתעלם כי אבל היום זה ממש לפנים להגיע הזמן שנתחיל לחפש תשובות למה העם שלנו כל כך משוסע. לפעמים ממש נראה שאין תיקווה עם ישראל פשוט לא מסוגל להסתדר. ולאחרונה נראה כאילו העולם כולו נדבק באותה מחלה מוזרה. 

את השאלות האלה שאלו הרבה אנשים וחיפוש תשובות מהימנות ואמיתיות. לתשובות של המקובלים מעטים הסכימו להקשיב. זו לא הפעם הראשונה שכך קורה לבני האדם. שפשוט אי אפשר להסתדר, הם אומרים. בימי בבל הרחוקים קרה בדיוק אותו הדבר ו"מגדל בבל" המפורסם לא היה באמת מגדל אלא הוא סמל לאגו האנושי שגדל וגדל עד שהאנשים כבר הפסיקו להבין אחד את השני ורצו להגיע לשמים ולהיות האלוהים בעצמם. הם היו כל כך אטומים שאם משהו היה רק נוגע במגדל שלהם הם היו מתעצבנים. לא היה אכפת להם מכאבם של אנשים סביבם אלא רק ממגדל האגו של עצמם שרצה לגעת בשמים ולשלוט על כל העולם!

נשמע מוכר??? כן. בדיוק כמו שאנחנו היום. לאנושות ג'אז, לא היה פתרון. הם לא הצליחו להבין איך להסתדר כאנשים עם אגו ענק והחליטו להתפזר לכל קצוות תבל כדי לא להתעמת יותר ו..ככה התחילה הציביליזציה הידועה לנו היום.

אבל היה איש אחד שקראו לו אברם שהבין מה קורה- האגו האנושי גודל וזה לא מקרה. הטבע עושה כך בכוונה. אברם אמר שלא יעזור לברוח בסופו של דבר אנחנו נגלה שכולנו קשורים ביחד ונצטרך לפתור את הקושיה. סביבו התאספו אנשים רבים מכל מיני שבטים שהחליטו לעבוד ביחד ולהתחבר כאנשים למרות הכל. הם השתמשו בכוח החיבור שנובע ממעמקי הטבע בשיטה שהם פיתחו והקימו חברה על יסוד ואהבת לרעך כמוך. אנשים זרים שתחברו על סמך אידיאולוגיה ולא גנים או משפחה. בסופו של דבר הם עזבו את בבל והגיעו עד לארץ ישראל. 

אנחנו הצאצאים שלהם וזו הסיבה של כל השתלשלות ההסטוריה היהודית- עם ישראל אמור להתחבר מחדש למרות כל השוני וחילוקי הדעות – להתחבר סביב רעיון, סביב הרצון להיות משפחה, ולהראות בכך את הדרך לכל עמי העולם שבימינו כבר סובלים איתנו מאותה בעיה. 

ואכן  לאן לברוח. וגם אין סיבה. אבותינו הכינו לנו את השיטה- חוכמת החיבור – חוכמת הקבלה – והיא מחכה לצאצאים של אותם גיבורים לגלות אותה שוב ולגלות לעולם את הסוד – איך אנשים שכולם שונים ואפילו מנוגדים לומדים לחיות ביחד, לומדים לאהוב. עם שהוא אור לגויים. עם ישראל. 

אז כן. יש לכולנו אגו ענק וכולנו מרגישים ראש ממשלה אבל הכל נעשה כך בכוונה. כי אנחנו האנשים שאמורים להשתמש באגו הזה לטובה ולעזור בכך לכל העולם. ארגון קבלה לעם עוסק בישרטל ובכל העולם בלימוד ומימוש השיטה – בואו לנסות ולגלות מה זה אומר לאהוב. 

רק בגלל זה היה שווה לבוא לכנס

הגעתי לכנס, כי כל כך רציתי משהו שמח! כל יום ביומו שלי היה רותינה אחד מייגעת. חברים ספרו לי שתהיו שם. אז פתאום גם לי התחשק. הרכב של חברים שהיינו אמורים לנוסע איתם בדיוק באותו יום התקלקל. מהבוקר לא היה קושי להגיע לגני תערוכה. אבל איך נחזור בלילה: הרי מערו אז עוד לא היו רכבות גם לא אוטובוסים אחרי 23.00. מספרת על כנס שהיה ב2010. אבל כל כך רציתי להיות שם שהצלחתי לשכנע גם את בעלי לנוסע. ואיך נחזור? כמו שאומרים בעברית: אלוהים גדול!

מרכבת הרועשת יצאה שיירה צפופה של אנשים. כולם פסעו לכיוון אחד. לא היה צריך לשאול שאלות. הצתרפתי. בכניסה לשטח של הכנס שומעת מוזיקה קצבית מרימה מורל. רק חיכיתי לרגע מתי שאהיה בפנים. סביבי פנים מחייכות. עם חיוך אמיתי. מייד היה מורגש שזאת לא פוזה. מצאתי עצמי עם צמיד על היד השמאלית, כמו שהיה לבן שלנו שהביאו אותו בפעם הראשונה לינוק אחרי הלידה.

מאחורה דוחפים בעדינות. כבר רואים מאיפה המוזיקה: חבר'ה צעירים מנגנים בכיף, אבל מה שהיה עוד יותר כיף הרגע שמישהו מהמעגל הריקודים כאילו הרגישה – הושיטה לי יד כסימן תצטרף. בלובי היתה חנות ספרים אבל לא חנות ספרי קודש. התחלה מבטיחה אמרתי בליבי. אלפי אנשים מתחבקים עם מי שלא ראו מזמן. מדברים שפות שונות ומשונות. והצבעים. ממש אינטרנציונל. וכולם שמחים. ואחרי הרוטינה של שנים האחרונות המחייבת לעשות בדיוק מה שמצפים ממך, סוף סוף הרגשתי שיכולה לעשות מה שבא לי.

יווו איזה תחישה נפלאה. הלב מזמר! מלאה דוכני קפה, ספרים, על הדשא אנשים יושבים ונהנים מהשמש. רצתי לשירותים. תור שקשה לדמיין. הרגישו שדחוף לי, מראים שיכולה להתקדם. זה לא קרה לי הרבה פעמים.

הסתכלתי על השעון. לפי התוכנית כדאי למהר ולהכנס לאולם הגדול. בחיים לא דמיינתי שאיהיה יחד עם עוד 8000 אנשים בעולם אחד כל כך מיוחד. התיישבתי ליד שולחן הראשון עם מפה בצבע תכלת. לא ישבתי הרבה זמן לבד, כי באה מישהי ושאלה מאיזה ארץ אני הגעתי לכנס. מזל שאני מבינה אנגלית. היה מורגש שזה לא שפת אם של השואלת. אחרי מספר דקות השולחן התמלא עם חברותיה. כולן דיברו רוסית. אבל איזה פלא – אחת מקנדה השנייה מגרמניה, קזחסטן ואפילו מדרום אפריקה. פשוט לא הבנתי מה קורה כאן. קיבלו אותי כמו שלהן. נתנו לי גם ספר מערימת ספרי קודש שהיתה שם.

את החברים שהגענו איתם מצאתי רק אחרי צהריים. אבל היא לא חשתי בודדה. מוזר מאוד. איך בעיר הגדולה הרבה פעמים חשתי לבד כל כך. ופה ממש לא. אפילו לשנייה לא. כל היום הרגשתי שייכת. ההרצאה המרתקת על משמעות החיים נגע עד דמעות. הן זלגו וזלגו. וכשהמטפחות נגמרו, איזה יד עדינה הגישה עוד מטפחות לכל מקרה. עדיין הייתי עסוקה עם הדמעות ורגשות שהציפו את ליבי, פתאום ריח חזק של אוכל טעים משך תשומת ליבי. כמו בסיפורי ילדים: הגיעו מגשים על גלגלים עם אוכל חם!

דרך הדמעות ראתי את המטעמים ובחרתי מכל טוב שהיה מולי. ממש היה קשה לעמוד בפיתוי לא לקחת עוד. עם מגש ביד התיישבתי ליד שולחן אחר הקרוב לדלת. ומה שקרה זה היה עבורי חזוי לגמרי. ששנים אחרי זוכרת ונזכרת ומספרת לכולם: מולי ישבה שכנה שלי מכרמיאל. ישבה עם מזלג ביד. "גם את?" חיבוקים עם מי שאף פעם לא התחבקתי, למרות שגרות 80 מטר אחד מהשנייה, חיממנו את ליבי ולב של השכנה! רק בגלל זה היה כדאי לבוא לכנס

השתלות חזה 2020

מה הטרנדים הנוכחיים בתחום השתלות החזה ולאן הולך התחום של הגדלת חזה בפרט? האם נראה מגמת עליה מטאורית בדומה למה שקרה עם שאיבת שומן? אם ב2018 השוק הגלובלי של השתלות חזה היה שווה קצת מעל לשניים וחצי מיליארד דולר הרי שבשנת 2026 הוא צפוי לעמוד על קצת פחות מארבע וחצי מיליארד דולר, לפי האגודה הבינלאומית לניתוחים ורפואה פלסטית השוק הזה גדל בשלושה עשר אחוזים בין 2016 ל2017.  חידושים טכנולוגיים משנים לחלוטין את התעשייה בשנים האחרונות עם שתלים גמישים וחדשניים לצד הופעתן של פתרונות מינימליסטיים וכמעט לא חודרניים להגדלת חזה מתחת לשריר.

הגדלת חזה

מהדו"ח עולה שלמרות העלייה בפופלריות של ניתוחים קוסמטיים במזרח ובדרום אמריקה, עדיין השוק האמריקאי גדול יותר מכלל השוק העולמי כולו וכן שתלי סיליקון מהווים את רוב השתלים בשוק כאשר חלקם של שתלי הסלין מגיע לפחות משלושים אחוז מכלל השתלים. בין השחקנים הבולטים בשוק ניתן למצוא את חברת אלרגן שלמרות השערוריות שנקשרות בשמה ובשם השתלים המחוספסים שלה שכנגדם הוצאו מגבלות שיווק ומכירה שונים במדינות שונות בעקבות מקרים שהדגימו קשר בין השתלים לבין סרטן הדם או במקרים בהם החברה לא יכלה להציג הוכחות חד משמעיות לבטיחות השתלים, עדיין מהווה גורם מוביל בשוק לצד חברות כגון פוליטק, מנטור וורלדוויד, סינטרה, סרפלס ואחרות.

ייתכן והשערוריות המדוברות האחרונות הן שהובילו חברות רבות למצאת במהלכים עם שקיפות גבוהה או בשיתוף הציבור – חברת AM סילק חברה לחברת פוליטק לשם ביצוע מחקר קליני על שתלי חזה מסיליקון המצופים משי במטרה לבחון את הבטיחות שלהם, חברת ג'י סי אסתטיקה השיקה שירות ייעוץ דיגיטלי הנקרא חווה 4.0 במטרה לספק למטופלים העוברים ניתוח הגדלת חזה או שיפוץ חזה בברזיל ואירופה עזרה ומידע מועיל. גם האגודה האמריקאית לניתוחים פלסטיים השיקה מחקר משלה הנוגע לבטיחותם של שתל הסיליקון בניתוחי הגדלת חזה.

ללא ספק נראה שהדגש על בטיחות ושקיפות יהיו בין הגורמים המשמעותיים בתחום בשנת 2020, לצד הפיתוחים הטכנולוגיים והספקות בבטיחותם של השתלים. עם זאת נראה שהדרישה למוצר ולנראות המיוחלת רק תעלה והתחום יתפתח לאין ערוך בשנים הקרובות.