הרב קוק נולד בעיר גריביה שעל גבול האימפריה הרוסית ובגיל צעיר מאוד נודע כעילוי בתורה. מיד לאחר בר המצווה שלו, עזב את ביתו ואת עירו, והמשיך ללימודים אצל גדולי התורה שחיו באזור. הוא למד קבלה, הוסמך לרבנות בגיל מאוד צעיר ושמו יצא למרחוק כגאון בתורה.
יחד עם זאת היה הרב קוק אדם משכיל בעל ידע בחכמות העולם ובגישות פילוסופיות מודרניות. דרך חכמות אלו ביקש להסביר להמון העם את הנחיצות הגדולה לאיחוד ואהבה בעם ישראל ובעולם כולו בעידן שאליו הגענו. אנשים שפגשו אותו ונכחו בשיעוריו, נפעמו מאהבת האדם ששרתה בו וסיפרו על אדם הקורן טוב לב ואצילות.
"הלוואי שהיה אפשר להרכיב את כל האנושות בגוף אחד, שאוכל לחבק את כולם" הרב קוק.
בעת מלחמת העולם הראשונה יצא הרב קוק בקריאה חמה ובהולה לכל יהודי אירופה, שיעזבו במהרה את ארצות המוצא שלהם ויעלו ללא דיחוי לארץ ישראל. כמו המקובל הגדול בדורו, בעל הסולם, חזה הרב קוק את הזוועות העתידות להתרחש על עם ישראל אם לא יממש את מטרתו, יעלה ארצה ויבנה חברה שוויונית המבוססת על אהבת אחים.
הרב קוק ובעל הסולם עשו כל שביכולתם כדי לעורר את יהדות אירופה לעלות ארצה ולשמוע את מסר האחדות של חכמת הקבלה:
"בניין העולם, המתמוטט כעת לרגלי הסערות הנוראות של חרב מלאה דם, דורש הוא את בניין האומה הישראלית. בניין האומה והתגלות רוחה הוא עניין אחד, וכולו הוא מאוחד עם בניין העולם, המתפורר ומצפה לכוח מלא אחדות ועליונות, וכל זה נמצא בנשמת כנסת ישראל" ישראל מוכרח לחשוף את מקור חייו, לעמוד הכן על רגלי אופיו הרוחני… התרבות העולמית מתנודדת, רוח האדם נחלש, מחשכים מכסים את כל העמים, 'החושך יכסה ארץ וערפל לאומים'". הראי"ה קוק, אורות, ירושלים תשנ"ג, עמ' טז.