עבור מרבית האנשים הליכה לשירותים היא פעולה יומיומית פשוטה שנעשית די בקלות אבל עבור מיליוני מבוגרים בעולם וביניהם גם כשלושה עשר מיליון אמריקאים שסובלים מבריחת שתן – להתאפק זו לא אפשרות. בריחת שתן יכולה אמנם לקרות בכל גיל אבל היא שכיחה ביותר בקרב מבוגרים. האגודה הלאומית להתאפקות בארצות הברית מדווחת כי אחד מכל חמישה אמריקאים מעל גיל 40 סובל מבלטות שתן רגיזה או מהצורך ללכת להשתין בתדירות גבוהה. בבתי אבות למעל מחמישים אחוזים מהמטופלים יש דליפת שתן. כאמור הבעיה מאפיינת מזדקנים ובשל השכיחות שלה אנשים מקבלים אותה כמובנת מאליה ולכן גם לא מתלוננים. במחקר שנעשה לאחרונה התגלה שלמעלה ממחצית החולים שסובלים מבריחת שתן אינם פונים לטיפול. במקרה ואתם מכירים מישהו שסובל מבעיה זו – חשוב מאוד להפנות אותו או אותה או לסייע להם לפנות לטיפול מקצועי מתאים. לא מדובר בבעיה מביכה ומומלץ לחלוק אותה עם מקצוענים אשר יכולים בקלות יחסית לשדרג משמעותית את איכות החיים של הסובלים מהבעיה: מטיולים ואימונים גופניים ועד פעילות רומנטית או חברתית.

בריחת שתן יכולה להיגרם ממספר סיבות וביניהן תרופות מסוימות, מתח נפשי, שכחה של מיקומם המדוייק של השירותים, תנאים פיזיים בעיתיים ועוד. כאשר קרוב משפחה סובל מדמנציה או אלצהיימר ומתחיל לאבד שליטה על שלפוחית השתן שלו אזי חשוב לאבחן במדויק מה הסיבה או מהן הסיבות האחראיות לבעיה במדויק.

במקרים רבים חולים ינסו להתחמק מפגישה עם איש מקצוע מסיבות רבות שמאחוריהן עומד גורם אחד ויחיד – הרגשת בושה מעצם קיומה של הבעיה. לעיתים לא ברור לחולה מי הוא הרופא המטפל והאם מדובר באחות, ברופא משפחה או במומחה שהוא אורולוג. הדבר הטוב ביותר לזכור הוא שבריחת שתן היא בעיה פתירה שכדאי ונכון לטפל בה בהקדם האפשרי והאמת שזה לא משנה לאיזה רופא כדאי לפנות, פשוט פנו לרופא שנוח לכם לדבר איתו על הבעיה או לחלופין למוקד הרפואי הכללי ותתיעצו איתם.

בפגישה עם הרופא תצטרכו לרוב לתת דם לבדיקת דם וכן גם בדיקת שתן ובמקרים מסוימים גם בדיקה פיזית כוללת לוודא שאין בעיות מבניות.