מאז ימי המרכנתליזם ועליית האימפריות הקלונליות של המאה השש עשרה במקביל לגילויי של האר"י החל להתברר הקשר בין גדילת האגו האנושי, הכלכלה וחכמת הקבלה. בעולם המודרני העיקרון שמניע את הכלכלה מאד ברור: מקסימום רווח במינימום השקעה. העיקרון הזה הוא מניע מאוד חזק ולכן אפשר לראות התפתחות מהירה של הכלכלה, אפילו אדם בודד יכול להבחין בשינויים משמעותיים במהלך חייו. אלא, שלצד הפן החיובי של עיקרון "מקסימום תמורת מינימום" יש גם צד שלילי היות ולפי הגישה הזו אין חשיבות לנזק שנגרם במהלך השגת הרווח. לא תראו את ביל גייטס, ג'ף בזוס או מארק צוקרברג נשאלים על נזקים שאולי גרמו הרווחים הגדולים שהם עשו לעצמם, למרות שבתקופה האחרונה המצב הזה החל להשתנות ומתחילה דרישה להבין האם נגרם נזק כתוצאה מפעילות של חברה כזו.
הקבלה מביאה לעולם הכלכלה גישה חדשה הנובעת מהראייה של חכמת הקבלה – שכל המערכות בעולם קשורות אחת לשנייה. הקשר המעגלי הזה שמקיף כל דבר בעולם לא היה ברור עד היום ורק לאחרונה מתחילים כלכלנים לחקור את המצב ולהוכיח שאכן אנחנו חיים במערכת סגורה שבה כל אחד משפיע על כל המערכת. לכן, במידה ואדם או אירגון מרוויח כסף זה לא נעשה בחלל ריק, כעין יד שאתה יכול להשיט לתוך דלי אינסופי ולשאוב ממנו כל מה שהצלחת לתפוס. לא רק שהדלי הוא מאד סופי, אלא שכל דבר שאתה מוציא ממנו נלקח ממערכת אחרת או אדם אחר. צריך להדגיש שבחכמת הקבלה אין התנגדות עקרונית למסחר או רווחים, או אפילו שפע אלא רק לעקרון הזה שהרווח לא צריך לבוא על חשבון האחר. היום כבר ברור, לדוגמא, שהצורך של פייסבוק לייצר תלות וגירוי מתמיד על מנת להגדיל את הרווחים שלה גרם למצב שבו משתמשי פייסבוק נחשפו למניפולציות ומידע כוזב (פייק ניוז) במספר מערכות בחירות בארה"ב אבל לא צריך ללכת כל כך רחוק, לפי חכמת הקבלה, כל פעולה שלנו משפיעה על כל המערכת וגם בעל מכולת שכונתית צריך לקחת זאת בחשבון.
אין להבין מהאמור שחכמת הקבלה מטילה מגבלות על פעולות האדם, אלא רק שהבנה של העקרונות שלה חשובה להתנהלות של כולנו. אין בחכמת הקבלה הנחיות איך לנהל למשל בנק, אבל אדם שמכיר את העקרונות
יוכל לבנות מתוך כך בנק לתפארת שייתן רווח לעובדיו וגם יהיה טוב לכל האנושות.