הקבלה היתה נסתרת מהמון העם יותר מאלף שנים עד שהחל האר"י הקדוש לפתוח אותה לכולם. רק מעטים זכו ללמוד אותה. מתי מעט. הרבה אנשים העלילו על הקבלה עלילות שונות ומשונות, כאילו היתה מעשה כשפים. אולם לא כך, היא מקרבת אותנו לאלוהים בכך שאנו מנסים להיות כמוהו, לא מנסים לקבל כמה שיותר לעצמנו, אלא מפזרים את האהבה שלנו ברבים. יש לקבלה כוח, אבל הכוח שלה מתגלה כשלומדים אותה ביחד. כשאנחנו לומדים אותה אנחנו יכולים להתקדם יחד ואף לתת השראה לכל העולם שגם הם ישנו את דרכם ומהדרך האגואיסטית ישנם דרכים לאהבת אחים.
מה יקרה עם השנאה של האנשים זה לזה? היא לא נעלמת, אבל אנו מכסים אותה באהבה. הדרגה הכי חשובה הוא המצב הראשון שהאדם משנה את דרכו מקבלה לנתינה, אחר כך הוא יותר מודע לדרך החדשה.
למה אנשים ילמדו קבלה? כי כשיש אנשים ביאוש הם מבינים שהטבע יכול לעזור לו. כי הוא רואה שאין הוא יכול לעזור לעצמו. אבל אם הוא תלוי לסביבה שיכולה לעזור לו, אז היא מקרבת אותו אל הטבע. האנשים צריכים להתמקד במשך היום צריכים להתפלל לכוח הבריאה. כשאנו מרגישים שערבות משלימה את העבודה של החברים שלי, השלב הבא הוא לאהוב את החברים. בערבות צריך לצרף את החיסרון עם התפילה למילוי וקשר עם אלוהים.
הקבלה יכולה לעזור לאדם להתקשר למהותו הטובה ולהגיע דרכה לרמה רוחנית גבוהה. אבל לא לבד. תמיד בחבורה. יחד, אם אוהבים זה את זה, מקנאים זה בזה ולפעמים אפילו שונאים זה את זה אבל זה תמיד בדרך לרמה רוחנית יותר גבוהה, כי על כל הפשעים תכסה האהבה. זה לא קל, זה לא פשוט אבל הנפש כמהה לזה כמו ציפור הרוצה נופת צופים, מים זכים, אור בהיר. כל זה מרגישה הנשמה כשהיא לומדת קבלה. לא תמיד, ואולי לא מהתחלה, אבל בסופו של דבר, תלמיד הלומד קבלה מעשיר את עולמו ואת עולמם של משפחתו, חברים לעבודה, וחברים באופן כללי, כי הוא לומד לראות את העולם בצורה מאוד שונה.