כשאומרים שואה מיד חושבים על אנטישמיות, לומר שואה זה כמו לומר אנטישמיות בצורה הכי נוראית ומזעזעת. אסון אנושי ברמה עולמית שפגיעתה והשפעותיה חיים וקיימים עד היום. לכל אחד יש קרוב שנושא בתוכו צלקות מכוערות ממעשי הזוועה הזה. האנטישמיות הנאצית באותה תקופה התפשטה בכל העולם ורבים סבלו מפורענויות, התעללויות, רדיפה ומוות ולא רק באירופה.
אבי נולד ברומניה על גבול הונגריה למשפחה יהודית גדולה, הורים וארבעה ילדים, דודים ודודות אבי קיבל חינוך מסורתי יהודי למד בחדר ובגיל צעיר פגש את השואה בצורה הכי מכוערת ונוראית כל משפחתו נרצחה, הוא ואחותו נלקחו למחנה השמדה ואחרי כשנה ברחו וניצלו. אבי היה אז בן 16 ואחותו בת 18, הסיפור שלהם כורע לב ועצוב נורא.
אני נולדתי למשפחה שכל זוועות השואה היו טאבו והיה ממש אסור לדבר על הנושא. כבר בגיל ממש צעיר, שנתיים שלוש ספגתי מאבא את הרגשות הנוראים שעברו אלי ללא מילים ולראיה, הייתי באופן קבוע מחביאה בכיסים חתיכת לחם ואף מתחת לכרית, אני זוכרת את אמא שלי כל פעם מוצאת את חתיכות הלחם ואני זוכרת שבעצמי לא הבנתי למה אני עושה זאת. זו דוגמא מוחשית כמה האדוות של הזוועות הרחיקו. המשקעים שהטאבו הזה עשה בבית פלש לסיוטים, לבושה ולחוסר אונים קשה בילדות ובהתבגרות שלי. היום אני אישה בוגרת ועדיין המילה שואה מצמררת אותי ומעלה בי דמעות ועדיין קשה לי לדבר בחופשיות על הנושא. ביד ושם ביקרתי בפעם הראשונה בתיכון והביקור זכור לי כחוויה קשה במיוחד עד כדי הדחקה טוטאלית, פעם שניה הייתי אחרי השיפוץ שעבר המקום והרגשתי שבנו לו תדמית מעט סלחנית ופחות נוראית וחבל כי עם הזמן מי שלא חווה בבית או ממשהו קרוב, הזוועה האמיתית לא עוברת. יש בי רצון שמתחיל להבשיל והוא להגיע ליד ושם ולחקור על אבי ומשפחתו ולקבל יותר מידע על כל אותה תקופה נוראית. אולי אם אתמודד אני עם השדים שלי הרגשות הקשים שחבויים בי לא יעברו בצורה לא נכונה וקשה כל כך למשפחה שלי כפי שעברו אלי השפעות השואה ללא מילים.
לצערי כבר העברתי לילדי את אותה חוויה ולא איפשרתי להם להשתתף במסע לפולין למשל, כי לא ידעתי אם אהיה מסוגלת להכיל את הרגשות והמטען שיביאו משם. עצוב כל כך ששרשרת הזוועות ממשיכה מדור שני לניצולי שואה לדור שלישי.טוב לדעת חלילה לא לטשטש או לשכוח אבל חשוב שתהיה היכולת לדבר, לספר ולהעביר הלאה את הסיפורים מדור לדור כדי שגם עוד מאות שנים ידעו ויפחדו שדבר כזה יכול להתרחש שוב.

מזותרפיה היא סוג של טיפול קוסמטי העושה שימוש בחומרים כימיים אקטיביים המוחדרים באמצעות מיקרו הזרקות אל תוך עור הפנים. בין החומרים שמוזרקים אפשר למצוא מינרלים, נוגדי חמצון, חומרים משמרים לחות וכמובן אחד החומרים הקוסמטיים פורצי הדרך של השנים האחרונות – חומצה הילארונית בריכוז גבוה יחסית. הטיפול נועד כאמור לעור הפנים אך גם לאזור הצוואר עד לקו החולצה. המטרה העיקרית של העור היא לשמר את החיוניות והזוהר שבעור, את הלחות שלו והבריאות שלו באמצעות עידוד יצירת קלוגן. נשים שעוברות את הטיפול מציינות כיצד העור שלהן נראה הרבה יותר צעיר וחיוני מאשר לפני הטיפול. קהל היעד של הטיפול הוא נשים מעל גיל 35 המרגישות כי העור שלהן איבד מהלחות שלו או הברק שלו ונראה זקן מדי ביחס לציפיות שלהן.

הטיפול כולו בנוי מסדרה של טיפולים, לרוב בין ארבעה לשמונה טיפולים, תלוי במצב עור הפנים. בין כל טיפול לטיפול יש להקפיד על הפסקה של בין עשרה ימים לשבועיים כדי לאפשר לחומרים להיספג בעור ולהשיג תוצאות אופטימליות. נשים המעוניינות בתחזוק התוצאות ושמירה על הנראות הצעירה של העור חוזרות על הטיפול כל שישה עד עשרה חודשים מה שדורש רמת מחויבות גבוהה יחסית לנראות כללית של הפנים הן מבחינת זמן, פניות נפשית וכסף. מרבית הנשים מסתפקות בטיפול אחד למספר שנים וניסיון לתחזק את המצב החדש על ידיד משטר טיפולי יומיומי באמצעות תכשירים קוסמטיים שונים. ישנן נשים הבוחרות להשתמש בטיפול גם כדי להחדיר תוספים מתקדמים יותר לעור הפנים כגון חומרי מילוי לקמטים עמוקים או הזרקות בוטוקס. ישנן נשים שמשלבות את הטיפול עם הרמת פנים במקרים הדורשים טיפול אינטנסיבי יותר. יש המבלבלים בין הטיפול לשאיבת שומן מהפנים אך מדובר בשני טיפולים שונים לחלוטין, בשאיבת שומן מדובר בתהליך חד פעמי הדורש חתכים בעור במטרה לשאוב שומן מיותר. לאחר טיפול שאיבת שומן יש צורך בזמן התאוששות ניכר ולעיתים גם במתיחת עור. במזותרפיה לעומת זאת יש לא שואבים כלום אלא מחדירים חומרים לגוף, אין צורך בחתכים או זמן התאוששות אך יש צורך בסדרת טיפולים ולא רק בטיפול אחד.

אומרים שגברים חושבים על סקס כל שמונה שניות ונשים? חושבות בעיקר על אוכל. ושופינג וסקס ..רק לקראת סוף הרשימה  אלא אם כן, הוא איכשהוא כולל את השניים הראשונים. המסקנות המלומדות שלי מבוססות על חוויותי מעבודתי הכוללת רובה ככולה נשים.  אלו השיחות שלנו, בואו נודה. האם אלו הדברים היחידים המעסיקים אותנו? ממש לא. השיחות יכולות להתחיל באיזה נושא חשוב ומכריע כמו פאנדמיה עולמית אבל בסוף הן יגיעו לנקודה העיקרית – מה אוכלים? או מה נקנה?

תקשיבו, אם לא היינו כאלה כל העסקים היו נסגרים, הכלכלה היתה נעצרת כליל והיה נורא משעמם פה באופן כללי. אבל למה? למה הטבע חנן אותנו בכל כך הרבה תשוקות ורצונות? מה כוונתו? הייתי רוצה לגלות. 

אולי כל פעם שאני קונה אני קונה איזה רגע של חלום. של הבטחה חדשה. לא משנה שהיא מתפוגגת אחרי דקה או יומיים, לרגע אחד קבלתי תחושה של כנפיים.וכשאני אוכלת, עם כל ביס, מעבר לתענוג החושי,  אני גם קצת נרגעת מהבלאגן שבפנים. מהרעב הפנימי. תחושה שהכל בסדר ובטוח והחיים טובים ומתוקים או מלוחים, העיקר לא תפלים או מורעלים. 

כי מתחת לפני השטח הנוצץ יש הרבה פחד ואי וודאות. מה יהיה עם הילדים? עם הגבר שלי? הוא ישאר, ילך, יבגוד, מה יהיה עם ההורים שלי, עם המדינה, העולם.. כל החיים. מתחת להכל אנחנו פשוט נונסטופ דואגות.  ולמי נפנה את החוסר שלנו? מה יכול להבטיח שיהיה לכולם טוב? אך אחד, ככה זה נראה. 

אז אנחנו נמשיך עם השופינג, ועם האוכל הטוב או עם הדיאטה בין לבין. ונתנהג כאילו הכל בסדר ושום דבר רע לא יקרה, ונגיד את זה אחת לשניה וננסה להאמין. בפנים אנחנו יודעות, מרגישות בעצמות, אין שום ביטחון וודאות. יש רק בור גדול בלב ובור ענק עוד יותר בחיים שמאיים.

הטבע חכם. הוא נתן לנו לב גדול ורגישות עצומה לכל האנשים שמסביבנו, לעולם כולו, כדי שנדאג עבורם, לא כדי שנברח, ננסה להשקיט את הקול הפנימי או נמלא אותו לשווא בתענוגות חולפים אלא כדי שנקום כולנו כנשים, כאמהות, כבנות אדם ונביא אנחנו בעצמנו ודאות ובטחון לכולם. 

לא עוד הסחות דעת. לא עוד רוע וכאב. אנחנו האמהות של העולם הזה ואנחנו דורשות מרפא. תפסיקו כולם לריב בתוך ארגז החול כמו ילדים מפונקים ותתחילו לעבוד ביחד כמו "ילדים טובים" כדי לסדר את החיים. 

אחרת, אמא תכעס. וזה אף לא רעיון טוב להתעסק עם אמא. לא אמא אנושית ולא עם אמא טבע. רק אנחנו יכולות לעשות מהעולם הזה בית לכל המשפחה. 

מאז ומתמיד היינו אנשים חמים אבל לאחרונה נראה שאין כמעט חמימות בינינו אלא  נותרה רק אש לא נעימה של עצבים ושינאה. לא משנה על מה, כל ויכוח מתלקח, כל אי הסכמה היא הזמנה למלחמה, אי אפשר לדבר מבלי להשפיל ולזלזל.. וכל מי שלא מסכים איתי אני מוכן למחוק. מה שלא תגידו. זה לא הגיוני ובטח שלא בריא לאף עם ואף אדם לחיות כך. ובטח שלא לעם שחי תחת סכנות כמונו. 

פעם זה היה יחסית בקטן ואפשר היה להתעלם כי אבל היום זה ממש לפנים להגיע הזמן שנתחיל לחפש תשובות למה העם שלנו כל כך משוסע. לפעמים ממש נראה שאין תיקווה עם ישראל פשוט לא מסוגל להסתדר. ולאחרונה נראה כאילו העולם כולו נדבק באותה מחלה מוזרה. 

את השאלות האלה שאלו הרבה אנשים וחיפוש תשובות מהימנות ואמיתיות. לתשובות של המקובלים מעטים הסכימו להקשיב. זו לא הפעם הראשונה שכך קורה לבני האדם. שפשוט אי אפשר להסתדר, הם אומרים. בימי בבל הרחוקים קרה בדיוק אותו הדבר ו"מגדל בבל" המפורסם לא היה באמת מגדל אלא הוא סמל לאגו האנושי שגדל וגדל עד שהאנשים כבר הפסיקו להבין אחד את השני ורצו להגיע לשמים ולהיות האלוהים בעצמם. הם היו כל כך אטומים שאם משהו היה רק נוגע במגדל שלהם הם היו מתעצבנים. לא היה אכפת להם מכאבם של אנשים סביבם אלא רק ממגדל האגו של עצמם שרצה לגעת בשמים ולשלוט על כל העולם!

נשמע מוכר??? כן. בדיוק כמו שאנחנו היום. לאנושות ג'אז, לא היה פתרון. הם לא הצליחו להבין איך להסתדר כאנשים עם אגו ענק והחליטו להתפזר לכל קצוות תבל כדי לא להתעמת יותר ו..ככה התחילה הציביליזציה הידועה לנו היום.

אבל היה איש אחד שקראו לו אברם שהבין מה קורה- האגו האנושי גודל וזה לא מקרה. הטבע עושה כך בכוונה. אברם אמר שלא יעזור לברוח בסופו של דבר אנחנו נגלה שכולנו קשורים ביחד ונצטרך לפתור את הקושיה. סביבו התאספו אנשים רבים מכל מיני שבטים שהחליטו לעבוד ביחד ולהתחבר כאנשים למרות הכל. הם השתמשו בכוח החיבור שנובע ממעמקי הטבע בשיטה שהם פיתחו והקימו חברה על יסוד ואהבת לרעך כמוך. אנשים זרים שתחברו על סמך אידיאולוגיה ולא גנים או משפחה. בסופו של דבר הם עזבו את בבל והגיעו עד לארץ ישראל. 

אנחנו הצאצאים שלהם וזו הסיבה של כל השתלשלות ההסטוריה היהודית- עם ישראל אמור להתחבר מחדש למרות כל השוני וחילוקי הדעות – להתחבר סביב רעיון, סביב הרצון להיות משפחה, ולהראות בכך את הדרך לכל עמי העולם שבימינו כבר סובלים איתנו מאותה בעיה. 

ואכן  לאן לברוח. וגם אין סיבה. אבותינו הכינו לנו את השיטה- חוכמת החיבור – חוכמת הקבלה – והיא מחכה לצאצאים של אותם גיבורים לגלות אותה שוב ולגלות לעולם את הסוד – איך אנשים שכולם שונים ואפילו מנוגדים לומדים לחיות ביחד, לומדים לאהוב. עם שהוא אור לגויים. עם ישראל. 

אז כן. יש לכולנו אגו ענק וכולנו מרגישים ראש ממשלה אבל הכל נעשה כך בכוונה. כי אנחנו האנשים שאמורים להשתמש באגו הזה לטובה ולעזור בכך לכל העולם. ארגון קבלה לעם עוסק בישרטל ובכל העולם בלימוד ומימוש השיטה – בואו לנסות ולגלות מה זה אומר לאהוב. 

הגעתי לכנס, כי כל כך רציתי משהו שמח! כל יום ביומו שלי היה רותינה אחד מייגעת. חברים ספרו לי שתהיו שם. אז פתאום גם לי התחשק. הרכב של חברים שהיינו אמורים לנוסע איתם בדיוק באותו יום התקלקל. מהבוקר לא היה קושי להגיע לגני תערוכה. אבל איך נחזור בלילה: הרי מערו אז עוד לא היו רכבות גם לא אוטובוסים אחרי 23.00. מספרת על כנס שהיה ב2010. אבל כל כך רציתי להיות שם שהצלחתי לשכנע גם את בעלי לנוסע. ואיך נחזור? כמו שאומרים בעברית: אלוהים גדול!

מרכבת הרועשת יצאה שיירה צפופה של אנשים. כולם פסעו לכיוון אחד. לא היה צריך לשאול שאלות. הצתרפתי. בכניסה לשטח של הכנס שומעת מוזיקה קצבית מרימה מורל. רק חיכיתי לרגע מתי שאהיה בפנים. סביבי פנים מחייכות. עם חיוך אמיתי. מייד היה מורגש שזאת לא פוזה. מצאתי עצמי עם צמיד על היד השמאלית, כמו שהיה לבן שלנו שהביאו אותו בפעם הראשונה לינוק אחרי הלידה.

מאחורה דוחפים בעדינות. כבר רואים מאיפה המוזיקה: חבר'ה צעירים מנגנים בכיף, אבל מה שהיה עוד יותר כיף הרגע שמישהו מהמעגל הריקודים כאילו הרגישה – הושיטה לי יד כסימן תצטרף. בלובי היתה חנות ספרים אבל לא חנות ספרי קודש. התחלה מבטיחה אמרתי בליבי. אלפי אנשים מתחבקים עם מי שלא ראו מזמן. מדברים שפות שונות ומשונות. והצבעים. ממש אינטרנציונל. וכולם שמחים. ואחרי הרוטינה של שנים האחרונות המחייבת לעשות בדיוק מה שמצפים ממך, סוף סוף הרגשתי שיכולה לעשות מה שבא לי.

יווו איזה תחישה נפלאה. הלב מזמר! מלאה דוכני קפה, ספרים, על הדשא אנשים יושבים ונהנים מהשמש. רצתי לשירותים. תור שקשה לדמיין. הרגישו שדחוף לי, מראים שיכולה להתקדם. זה לא קרה לי הרבה פעמים.

הסתכלתי על השעון. לפי התוכנית כדאי למהר ולהכנס לאולם הגדול. בחיים לא דמיינתי שאיהיה יחד עם עוד 8000 אנשים בעולם אחד כל כך מיוחד. התיישבתי ליד שולחן הראשון עם מפה בצבע תכלת. לא ישבתי הרבה זמן לבד, כי באה מישהי ושאלה מאיזה ארץ אני הגעתי לכנס. מזל שאני מבינה אנגלית. היה מורגש שזה לא שפת אם של השואלת. אחרי מספר דקות השולחן התמלא עם חברותיה. כולן דיברו רוסית. אבל איזה פלא – אחת מקנדה השנייה מגרמניה, קזחסטן ואפילו מדרום אפריקה. פשוט לא הבנתי מה קורה כאן. קיבלו אותי כמו שלהן. נתנו לי גם ספר מערימת ספרי קודש שהיתה שם.

את החברים שהגענו איתם מצאתי רק אחרי צהריים. אבל היא לא חשתי בודדה. מוזר מאוד. איך בעיר הגדולה הרבה פעמים חשתי לבד כל כך. ופה ממש לא. אפילו לשנייה לא. כל היום הרגשתי שייכת. ההרצאה המרתקת על משמעות החיים נגע עד דמעות. הן זלגו וזלגו. וכשהמטפחות נגמרו, איזה יד עדינה הגישה עוד מטפחות לכל מקרה. עדיין הייתי עסוקה עם הדמעות ורגשות שהציפו את ליבי, פתאום ריח חזק של אוכל טעים משך תשומת ליבי. כמו בסיפורי ילדים: הגיעו מגשים על גלגלים עם אוכל חם!

דרך הדמעות ראתי את המטעמים ובחרתי מכל טוב שהיה מולי. ממש היה קשה לעמוד בפיתוי לא לקחת עוד. עם מגש ביד התיישבתי ליד שולחן אחר הקרוב לדלת. ומה שקרה זה היה עבורי חזוי לגמרי. ששנים אחרי זוכרת ונזכרת ומספרת לכולם: מולי ישבה שכנה שלי מכרמיאל. ישבה עם מזלג ביד. "גם את?" חיבוקים עם מי שאף פעם לא התחבקתי, למרות שגרות 80 מטר אחד מהשנייה, חיממנו את ליבי ולב של השכנה! רק בגלל זה היה כדאי לבוא לכנס

מה הטרנדים הנוכחיים בתחום השתלות החזה ולאן הולך התחום של הגדלת חזה בפרט? האם נראה מגמת עליה מטאורית בדומה למה שקרה עם שאיבת שומן? אם ב2018 השוק הגלובלי של השתלות חזה היה שווה קצת מעל לשניים וחצי מיליארד דולר הרי שבשנת 2026 הוא צפוי לעמוד על קצת פחות מארבע וחצי מיליארד דולר, לפי האגודה הבינלאומית לניתוחים ורפואה פלסטית השוק הזה גדל בשלושה עשר אחוזים בין 2016 ל2017.  חידושים טכנולוגיים משנים לחלוטין את התעשייה בשנים האחרונות עם שתלים גמישים וחדשניים לצד הופעתן של פתרונות מינימליסטיים וכמעט לא חודרניים להגדלת חזה מתחת לשריר.

מהדו"ח עולה שלמרות העלייה בפופלריות של ניתוחים קוסמטיים במזרח ובדרום אמריקה, עדיין השוק האמריקאי גדול יותר מכלל השוק העולמי כולו וכן שתלי סיליקון מהווים את רוב השתלים בשוק כאשר חלקם של שתלי הסלין מגיע לפחות משלושים אחוז מכלל השתלים. בין השחקנים הבולטים בשוק ניתן למצוא את חברת אלרגן שלמרות השערוריות שנקשרות בשמה ובשם השתלים המחוספסים שלה שכנגדם הוצאו מגבלות שיווק ומכירה שונים במדינות שונות בעקבות מקרים שהדגימו קשר בין השתלים לבין סרטן הדם או במקרים בהם החברה לא יכלה להציג הוכחות חד משמעיות לבטיחות השתלים, עדיין מהווה גורם מוביל בשוק לצד חברות כגון פוליטק, מנטור וורלדוויד, סינטרה, סרפלס ואחרות.

ייתכן והשערוריות המדוברות האחרונות הן שהובילו חברות רבות למצאת במהלכים עם שקיפות גבוהה או בשיתוף הציבור – חברת AM סילק חברה לחברת פוליטק לשם ביצוע מחקר קליני על שתלי חזה מסיליקון המצופים משי במטרה לבחון את הבטיחות שלהם, חברת ג'י סי אסתטיקה השיקה שירות ייעוץ דיגיטלי הנקרא חווה 4.0 במטרה לספק למטופלים העוברים ניתוח הגדלת חזה או שיפוץ חזה בברזיל ואירופה עזרה ומידע מועיל. גם האגודה האמריקאית לניתוחים פלסטיים השיקה מחקר משלה הנוגע לבטיחותם של שתל הסיליקון בניתוחי הגדלת חזה.

ללא ספק נראה שהדגש על בטיחות ושקיפות יהיו בין הגורמים המשמעותיים בתחום בשנת 2020, לצד הפיתוחים הטכנולוגיים והספקות בבטיחותם של השתלים. עם זאת נראה שהדרישה למוצר ולנראות המיוחלת רק תעלה והתחום יתפתח לאין ערוך בשנים הקרובות.

ישנם מוצרים המשלבים באופן אופטימלי בין צמחי מרפא, ויטמינים, אנזימים, אבקת ירקן ומינרלים מים המלח. לרוב מדוברים במוצרים שיהיו בעלי ריכוז גבוה של חומרים אקטיביים המייצרים שילוב מנצח של טוב ובריאות לעור ולגוף שלך. המוצרים הללו לרוב כל כך עדינים שהם מתאימים גם לבעלי רגישויות שונות לרכיבים שמצויים בחומרי הקוסמטיקה המסורתיים. אם לא בכיוון של מוצרי ים המלח אז ניתן למצוא חברות בישראל שמנסות לייצר מוצרים דומים אבל על בסיס שמן זית. בדרך כלל מדובר על מוצרים שונים ממוצרי הטיפוח בסגנון הקרמים והמשחות ויותר בכיוון של סבונים טבעיים קשיחים או סבונים טבעיים נוזליים, קרמים לגוף, מסכה לפנים, חמאות לגוף ושמני עיסוי משמן זית. במוצרים הלו אין שימוש בכימיקלים מן הסתם או בחומרים מלאכותיים אחרים ובפעמים רבות כמו בכפרים דרוזים הם מופקים על בסיס ידע מסורתי מקומי שעבר מפה לאוזן במשך מאות שנים.

חברות רבות מהתחום האורגני משמשות חברות וויט לייבל לחברות אירופאיות או ארגונים אורגניים גדולים המשווקים את המוצרים הטבעיים והאיכותיים תחת השם שלהם. אסטרטגיית הוויט לייבל מאפשרת גם לחברות ישראל לא להתעמת מול תומכי החרמות השונים על ישראל והפוליטיקה שלעיתים מאיימת על מוצרים ישראלים בחו"ל. לרבות מהחברות הישראליות פטנטים על תהליכים כגון תהליכי הפקה או תהליכי ייצור של אותם שילובים בריאותיים המבוססים על החומרים האורגניים. התהליכים הללו יכולים לעשות שילוב לעיתים בין מגוון רחב של צמחים, שמנים, תמציות פרי ומינרלים או מרכיבים אחרים הידועים במדע המודרני כמועילים לטיפוח העור. פרט לתכונות המרפאות והקוסמטיות של המוצרים לעיתים קיים אתגר ביצירת המרקם הנכון כך שירגיש בצורה האופטימלית בידי הלקוחה ועל גופה, אתגר אחר קיים בכל הקשור לניחוח המוצר – כאשר עושים שילוב של רכיבים בעלי ריח דומיננטי מאוד לעיתים קרובות כגון רוזמרין, ג'ינג'ר, שמן זית, מנטה ועוד. חשוב מאוד ליצור ניחוח מושך, טבעי ובריא ולא חריף מדי או מבולבל מדי.

אחת הפריצות של השנים האחרונות הוא הניסיון ליצור קו מוצרים אורגני המיועד לטיפול בציפורניים ובהסרת לק בצורה טבעית ובריאה וכן שמפו ללא מלחים. מדובר במדרגה הבאה לאחר הקוסמטיקה הטבעית האורגנית השכיחה כגון מוצרי הטיפוח לעור, לפנים, לשיער, לספא ועוד.

עבור מרבית האנשים הליכה לשירותים היא פעולה יומיומית פשוטה שנעשית די בקלות אבל עבור מיליוני מבוגרים בעולם וביניהם גם כשלושה עשר מיליון אמריקאים שסובלים מבריחת שתן – להתאפק זו לא אפשרות. בריחת שתן יכולה אמנם לקרות בכל גיל אבל היא שכיחה ביותר בקרב מבוגרים. האגודה הלאומית להתאפקות בארצות הברית מדווחת כי אחד מכל חמישה אמריקאים מעל גיל 40 סובל מבלטות שתן רגיזה או מהצורך ללכת להשתין בתדירות גבוהה. בבתי אבות למעל מחמישים אחוזים מהמטופלים יש דליפת שתן. כאמור הבעיה מאפיינת מזדקנים ובשל השכיחות שלה אנשים מקבלים אותה כמובנת מאליה ולכן גם לא מתלוננים. במחקר שנעשה לאחרונה התגלה שלמעלה ממחצית החולים שסובלים מבריחת שתן אינם פונים לטיפול. במקרה ואתם מכירים מישהו שסובל מבעיה זו – חשוב מאוד להפנות אותו או אותה או לסייע להם לפנות לטיפול מקצועי מתאים. לא מדובר בבעיה מביכה ומומלץ לחלוק אותה עם מקצוענים אשר יכולים בקלות יחסית לשדרג משמעותית את איכות החיים של הסובלים מהבעיה: מטיולים ואימונים גופניים ועד פעילות רומנטית או חברתית.

בריחת שתן יכולה להיגרם ממספר סיבות וביניהן תרופות מסוימות, מתח נפשי, שכחה של מיקומם המדוייק של השירותים, תנאים פיזיים בעיתיים ועוד. כאשר קרוב משפחה סובל מדמנציה או אלצהיימר ומתחיל לאבד שליטה על שלפוחית השתן שלו אזי חשוב לאבחן במדויק מה הסיבה או מהן הסיבות האחראיות לבעיה במדויק.

במקרים רבים חולים ינסו להתחמק מפגישה עם איש מקצוע מסיבות רבות שמאחוריהן עומד גורם אחד ויחיד – הרגשת בושה מעצם קיומה של הבעיה. לעיתים לא ברור לחולה מי הוא הרופא המטפל והאם מדובר באחות, ברופא משפחה או במומחה שהוא אורולוג. הדבר הטוב ביותר לזכור הוא שבריחת שתן היא בעיה פתירה שכדאי ונכון לטפל בה בהקדם האפשרי והאמת שזה לא משנה לאיזה רופא כדאי לפנות, פשוט פנו לרופא שנוח לכם לדבר איתו על הבעיה או לחלופין למוקד הרפואי הכללי ותתיעצו איתם.

בפגישה עם הרופא תצטרכו לרוב לתת דם לבדיקת דם וכן גם בדיקת שתן ובמקרים מסוימים גם בדיקה פיזית כוללת לוודא שאין בעיות מבניות.

הטלפון צלצל בעבודה ועל הקו האישה:תקשיב, תעזוב הכול ותבוא לכאן. מה , למה? אל תשאל פשוט תבוא, כי אי אפשר לתאר מה הולך כאן. תבינו , 10 בבוקר בעבודה, מכונית על הליפט וידיים בגריז, ולך עכשיו לגני התערוכה ברמת גן שעתיים נסיעה. 

הגעתי!  מה אגיד לכם-  אלפים באולם ענק ללא עמודים +מסכים על הקירות זזים ושרים יחד.  אני כבוגר החינוך המשותף של ה"שומר הצעיר" + 28 שנות מילואים ו- 3 מלחמות ישראל בליין של עשרות פסטיבלים בארץ ובחו"ל  לא נתקלתי בכזו עוצמה של יחד. מכת הלם שמעביר אותך לממד אחר.

מי אלה אני שואל. "בני ברוך" עונים לי. אחר כך הגיע שיעור הצהריים עם אותה עוצמה, אבל הפעם עוצמה שקטה. חוץ מהדובר רחש לא נשמע באוויר. לאחריו הסעודה בה אנחנו רואים 2 חברה כאלה רזים, שער ארוך מתחת לכובע פלסטיק וסינר מנקים שולחנות. אתה רואה אומרת האישה- "איתם הייתי רוצה שתתחבר". שנה אחרי, כבוגר 2 קמפוסים של "בני ברוך" ומוריה, מגיע לקבוצת זיכרון ומי אני פוגש? אדם וערן  "היפיופים" מאותה סעודה. 

כך מתחילה דרכי המיוחדת כחבר "בני ברוך". מחכה בצומת לחבר שהצטרף, ויחד נוסעים 1/2 שעה לשיעור הבוקר. שנים של נסיעה משפשפת פינות חדות שיש בכול אחד כלפי השני,כך מתעגל הקשר בינינו כשווים בין שווים יושבים סביב שולחן הלימוד ב- 03:00 בבוקר וטרינר ושחקן פוקר, ד"ר לכימיה וכלבן, מורה בתיכון וטבח, מנהל חב' ליסינג ויועץ ארגוני ומבררים יחד, איך נחזק את העם שלנו מול כל הקשיים באמצעות עבודה מתמדת על בניית קשר אחדות מעל הפילוג והשנאה. עם זה יוצאים להביא לידיעת העם על קיומה של חכמת החיבור לה יש שיטה שדרכה אנחנו משתדלים להתייחס טוב איש לרעהו ולו במקצת, הנטייה הזו  בלבד יש ביכולתה לשפר את היחסים השליליים בינינו, מבלי לוותר על ייחודיותו של אף אחד. כך נוצרת רמת יחס חדשה בינינו, המעצימה את המשותף על פני המפלג, ואת המחבר על פני המפריד. "בני ברוך" אמרתי…

ציוד טקטי הוא שם כולל לציוד שנעשה בו שימוש בצבא, משטרה וכוחות הביטחון בכללות. תחת שם הכולל הזה ניתן למצוא ציוד מפנסים, אפודים קרמיים, סכינים ועד תחתונים ומכנסיים. עם השנים התפתחה אופנה של אנשים שאוהבים ללכת ביום יום עם ביגוד טקטי. יש שיאמרו שיש בכך אמירה אופנתית של חיי צבא או חיים של שירות או אפילו תפיסת עולם פשיסיטת ויש כאלו שיאמרו שמדובר באנשים פטריוטים התומכים במדינה ובכוחה וריבונותה.

סוג אחר של אופנת ציוד טקטי היא זו שמאפיינת אנשים שהם חובבי פעילויות טבע כגון קמפינג, ציד או טיולי ג’יפים. במקרים רבים הציוד הטקטי מתאים ותומך מאוד בפעילויות אלו ולכן הפך להיות מעבר לאמצעי לשירות הפעילות גם להצהרה אופנתית על תחביבי האדם וצורת חייו.

בציוד טקטי ישנן רמות שונות מציוד טקטי מלא, היינו מכנסיים, חולצה, נעליים, אפוד, כל הדברים ששמים בתוך האפוד ועד לנשקים ותחמושת ויש ציוד טקטי חלקי או קליל כגון חולצה מנדפת זיעה או נעלי עבודה. גם לצבעים של הציוד הטקטי ישנה אמירה אופנתית בין אם מדובר בצבעי צבע או צבעי הסוואה לפעילות בטבע או לחלופין צבעים שחורים לחלוטין כגון של אלו של משטרות מסוימות או צבעים יותר אנושיים ופשוטים.

בהנחה ואינכם קונים ציוד טקטי מתוך אידיאולוגיה או אמירה אופנתית אז חשוב להבין בראש ובראשונה את השימוש המיועד של הציוד. ישנה נטייה לקנות ציוד שלאחר מכן שוכב בארון ללא שימוש משום שהשימוש בו נדיר כל כך או שהלכתם וקניתם פריט מתקדם מאוד עבור שימוש פשוט יחסית. לאחר שהגדרתם מה בדיוק אתם רוצים להשיג אז כדאי ללכת ולהתייעץ עם אנשים שמבינים בתחום, במקרים רבים לשימושים שונים ישנם פתרונות ביתיים או אלתורים זולים שעושים את העבודה לא פחות טוב מציוד מקצועי.

בישראל יש מספר חנויות שמיצבו את עצמן כמובילות את התחום כגון למטייל, ריקושט, פירסט טקטיקל ועוד אך ניתן למצוא מומחים ותיקים ובעלי ניסיון רב מחוץ לרשתות המסחריות. במקרים רבים לאנשים הללו שצמחו מתוך השטח ישנם טריקים וטיפים שקשה למצוא רק ברמה המסחרית.