טפטים לחדר השינה

טפטים הם אחד מפתרונות העיצוב הטובים ביותר כדי ליצור התאמה אישית של חללים לבית ולאותם אנשים שמתגוררים בחללים ואיזה מקום יותר אינטימי ויותר מותאם לנו מאשר חדר השינה שלנו? זו הסיבה שאנשים רבים בימינו הולכים על טפטים מעוצבים לחדר השינה שלהם. לטפטים יש יכולת מדהימה לשנות לחלוטין את החלל ולתת הרגשה חמה וביתית כמו ששום צבע לקירות יכול לתת. טפטים פרחוניים בעיצוב קלאסי יכולים להתאים למיטות כבדות וגדולות עם מראה מעט עתיק שלידן ניצבות אהילים גדולים של מנורות לילה. טפטים כחולים לבנים בתבניות הנכונות יכולים ליצור הרגשה קרירה ורעננה באיזורים חמים ויחד עם מצעים בצבעי אפור או סגול ואולי גם רהיטים בצבע עץ מלא כהה לתת הרגשה חורפית ונעימה.

פרחי עדינים וצבעוניים בתבנית שחוזרת על עצמה אינספור פעמים לצד מצעים וריהוט בצבעי פסטל של לבן, תכלת ונגיעות של צהוב יכולים להקנות לחדר השינה מראה נשי ומתוק, כזה שכל אחת תרצה לשהות ולחזור אליו שוב ושוב. טפט עם תבנית מופשטת בצבעי לבן ושחור או אפור ולבן יחד עם ארונית ספרים עמוסה יכולים להקנות לחדר מראה מתוחכם ורציני של בעלים למדניים המקדישים את ערביהם ולילותיהם לקריאה ועיון מעמיקים.

ומה לגבי ההפך? כלומר אנשים המעוניינים בחדר שינה קליל וטרופי, כזה המזכיר להם את החופשה האחרונה באי האהוב עליהם? בפני האנשים האלו עומדות שתי אפשרויות: הראשונה ללכת עם טפטים של עלים טרופיים גדולים וחוזרים על עצמם בצבעי ירוק ושחור או לחלופין ללכת על תבניות של דקלים וים המקנים לצד מצעים המשקפים את צבעי החול או המים הרגשה של חוף ים ושל נופש קבוע. יש חדרי שינה שבהם השטיח הוא גורם מאוד דומיננטי בעיצוב החלל ולכן כדאי להקדיש מחשבה להתאמת תבניות השטיח לתבנית של הטפטים וליצור הרגשה של המשכיות בין הרצפה לקירות. למעשה במקרים רבים מעצב או מעצבת מוכשרים ינסו להמשיך את הרצף הזה גם כלפי התקרה או על ישי שימוש במראות כדי ליצור חוויה כוללת ואחידה מבחינה עיצובית.

ללמוד להיות גבר

ביני לבינה. אף פעם לא נתתי לה להתקרב. אולי בגלל הפחד, אולי בגלל הפחד לאבד. שמישהו יכנס לי ללב?! הדבר הכי פנימי שלי?!

היום אני מרגיש אחרת, אולי זה השנים, אולי זה הדברים שעברנו יחד, אולי מה שבנינו יחד. היום היא הדבר הכי קרוב לליבי. היא מצליחה לרגש אותי. כנראה היחידה שמצליחה לעצבן אותי מבפנים. היחידה שמכירה אותי ודוחפת אותי כל בוקר מהמיטה. בלעדיה לא הייתי מתחיל את היום. בלעדיה לא הייתי לומד להרגיש אחרים. בלעדיה לא היו לי חברים, בלעדיה לא הייתי.

לפעמים אני לא מאמין לעצמי שזה קורה לי, איך זה שאני זכיתי בה. איך אפשר לתאר כזאת אהבה אמיתית.

אתם יודעים מה הכי מפליא אותי? הכי מפליא אותי שברגע שהבנתי שאני צריך לוותר קצת הכל התחיל להסתדר. היום אני מבין שלוותר לה זה אתגר גדול, כל פעם מחדש. והאגו הגברי שלי ממש מתנגד לזה כל פעם מחדש. אבל אתם יודעים מה? דווקא בזכות זה אני מרגיש גבר. אני מבין שגבר הוא זה שמתגבר על האגו הגברי שלו ומוכן לוותר לה, מוכן להשקיע בה, מוכן להתמסר לה גם אחרי הרבה שנים יחד ומוכן כל יום מחדש להתחבר איתה על פני כל הבעיות והפערים החדשים שמתגלים.

בזכותה אני גבר.

הפסלת קאמי קלודל

קאמיל קלודל פסלת צרפתיה מוכשרת בת סוף המאה ה19  נחשבה לגאון עוד בימיה, במקצוע שהיה נשלט ע'י גברים בלבד. היא  למדה בפריס והכירה את אוגוסט רודין שנחשב לגדול פסלי התקופה. היום ידוע לנו שהייתה מעורבת ביצירתו וחלקים רבים שכולנו התפעלנו מהם כמו ידיים, דמויות שונות, פסלים שונים עיצבו יחדיו וחלק מהפסלים (שרודין חתם עליהם) נתגלו כיצירותיה שלה.. לאחר שהקהל במשך שנים לא מעטות נהג לחשוב להיפך, שהיא העתיקה ממנו…. היא חיה בתקופה שגברים לא יכלו לעכל את העובדה ש"במקצוע כל כך גברי", תפעל אישה כל כך מוכשרת ובהצלחה. רודין נהג לומר ש"אמנם היא למדה ממני אבל לא יותר מ שאני למדתי ממנה". היכולות שלה בתיאור גוף אנוש היו דומים ברמתם ואיכותם רק לאיכות היצירה של רודין עצמו. היום המחקר מלמד שהוא העדיף שחלקים מסויימים ביצירה שלו קאמי תעצב עבורו, מפני שלדעתו הייתה טובה ממנו בתחומים רבים של היצירה. (לדוגמא ידיים, ותנועה באופן כללי).

רודין שאהב את מראה פניה המיוחד של קלודל, יצר פסלי דיוקן שלה. קלודל הייתה עסוקה לדברי מכריה  "בחיפוש המנגינה של הגוף המתנועע". עוצמת הרגע של הקשר בין גבר לאישה והתנועה הייחודית של הגוף שלא תחזור שוב לעולם בדיוק בצורה הנראית ברגע זה. היא הייתה כה מקורית ומיוחדת, (לדוגמא: "הוואלס")  וזה ניכר גם בתשומת הלב לפרטים שוליים כביכול ובדקויות השפה העיצובית המעודנת שפיתחה, כפי שמופיעה ברישומי ההכנה המקדימים של פסליה. למעשה, היא המציאה ביטוי פיסולי ייחודי המבטא את  שאיפתה "לתפוס את הרגע" את הרוח החיה של מחווה אנושית, תנועה של אדם כלפי חברו. ותמיד בהקשר של יחסי אנוש מורכבים. לעתים בקשר שבין גבר לאהובתו, או אופיים של קשרים הנוצרים בין בני אדם הפועלים  כקבוצה. השאלה בה התמקדה היתה, מהות היחסים בין בני אדם. היא יצרה גם לא מעט דיקנאות ייחודיים של בני משפחתה וידידיה והייתה בדילמה לא פשוטה בגלל הקשר הרומנטי שלה עם רודין המפורסם והכריזמטי מחד, והצורך שלה להיות אמנית עצמאית.

דת, אמונה וגימטריה

ודאי שמעתם פעם את הביטוי: "חלק אלוקה ממעל", ומיד הכנסתם את זה לקטגוריה "דת", או "אמונה"
אתם מוזמנים להוסיף את הביטוי גם לקטגוריה "מדע" 
ד"ר ישעיהו רובינשטיין, מדען במכון ויצמן, מומחה בחקר ביולוגיה מולקולרית עסק במחקר ובמהלכו הגיע ליחידה הבסיסית המרכיבה כל תא ותא בגוף האדם: ה-DNA
כאשר מביטים עליה דרך מיקרוסקופ, היא נגלית כשני סלילי חוט המצטלבים זה בזה.
כל עוד ההצלבה נשמרת – יש חיים. כאשר חלילה מתפרקת ההצלבה – מסתיימים החיים.
הוא גילה שלאורך ה-DNA קיימים כעין "גשרים" המחברים בין שני הסלילים, כדי שלא ייפרדו זה מזה ובכך בעצם נשמרים החיים.
בבדיקה היכן נמצא אותו "גשר", גילה חוקיות שחוזרת על עצמה נראית כך:
עשר חומצות, ו"גשר", חמש חומצות נוספות, ושוב "גשר", שש חומצות – גשר, חמש חומצות – עוד גשר.

הסדר הזה חוזר ונשנה מיליארדי פעמים בגוף האדם. יוצא שישנו רצף, סדרה בלתי פוסקת של 5,6,5,10
בניסיון לבדוק מה עומד מאחורי הרצף הזה, אור גדול זרח מן המיקרוסקופים.
ד"ר רובינשטיין הוא יהודי דתי, ואולי היה מדען לא יהודי, או לא דתי, העניין לא היה מתברר לו. אבל יש מי שמכוון את הדברים וכך הואר הדבר. הרי בגימטריה:
10 – י
5 – ה
6 – ו
5 – ה
והרי לכם, שמו המפורש של בורא עולם. 
כשם שבשולי כל יצירה משאיר האומן את חתימתו, כך על כל תא ותא בגופנו – מתנוססת חתימתו של היוצר הגדול! לכו אל האומן שעשה אתכם ושאלו אותו. 

ואמנם בגימטריה ה-0 לא קיים. אך המקובלים מדברים על האדם כעל אפס שבהתפתחותו יכול להתקרב ולהיות דומה ל-1. 
אם ה-0 מרגיש שהוא יכול לבוא לפני ה-1, הוא יהפוך אותו ל-
0.1
אם הוא יציב עצמו אחרי ה-1, הוא יהפוך אותו ל-
10. 
יש באדם את הבחירה – להיות ה-0 שחושב שהוא חשוב יותר מה-1, או לתת את הבמה ל-1 ולהתייצב מאחור וכך להגדיל את כוחו פי 10. וכך, ככל שיותר ויותר אפסים התייצבו מאחוריו, 
10000000000000000000000000000000000000000000000000000000000 העוצמה תלך ותגדל בעולם.
גם כשקמים בבוקר, דאגו המקובלים לפנינו שנחבר את הגוף לרוח. 
נמצא שלוקח 12 שניות לזרימת הדם להתייצב לאורך הגוף במעבר ממצב של שכיבה של כמה שעות לעמידה. תפילת "מודה אני" שנאמרת בבוקר, נאמרת "על המיטה", כלומר במעבר משכיבה לישיבה, ונאמרת בהדגשה של כל מילה ומילה – ביחד: 12 מילים .

רוצים שינוי

השבוע הייתי עדה למקרה שקרה כשנסעתי באוטובוס חזרה הביתה. זוג אנשים מבוגרים ניסו לעלות לאוטובוס. הבעל עלה ראשון אחריו נדחפו מספר אנשים, וכשהאישה ניסתה להיכנס הנהג סגר את הדלת בטענה שאין יותר מקום בתוך האוטובוס. הבעל ניסה לצעוק ולהסביר לנהג שאשתו נשארה בחוץ, שהיא אישה חולה וכסף והטלפון הנייד נמצאים אצלו. הנהג התעלם מצעקותיו ותחנוניו לעצור ולתת לו לרדת והמשיך בנסיעה. הבעל כאמור אדם מבוגר ירד בתחנה הבאה התחיל לצעוד ברגל לכיוון אשתו. כל הנוסעים באוטובוס צפו על המקרה ואף אחד כולל אותי לא הגיב לנעשה.

אם אני מנתחת את המקרה נראה שאין לנו שום רגשות לזולתנו, דאגותיו או בעיותיו של השני בכלל לא מעניינים אותנו. הרי זה קורה בכל מקום- בעבודה, בבתי חולים, בבתי ספר ובמשפחה. ככה זה אני, הסובבים אותי  ובעצם כל העולם. אנחנו חיים בתוך עצמינו עטופים בתוך החומות שלנו. איך אפשר לשבור את חומה ולהתחיל לכאוב את כאבו של השני ואולי גם לשמוח בשמחתו. אני מרגישה את הרועה הזה בתוך תוכי, את חוסר היכולת שלי להושיט יד, אבל גם הרגשת הרע לא מאפשרת לי לצאת ממנו.

חוכמת הקבלה נותנת לנו עצה- "אם אתה רוצה להשתנות תמצא סביבה שתוכל לאפשר לך לבצע את השינוי". שכנכנסים לסביבה שבה אנשים מתחילים לגלות את הרע של עצמם נולד רצון חדש לצאת מהרע הזה. וכשכולם רוצים משהו ביחד רצון הקטן של כל אחד הופך ללהבה של רצון ענק בוער- רצון לשינוי, רצון לאהבה ולאכפתיות. איזה עולם מדהים יהיה כשכל האנשים בעולם ידבקו ברצון להיות אכפתיים, לאהוב, לתת יד לעזרה.

כולנו מרגישים רע במידה זו או אחרת, אבל אולי בעצם  העולם הוא מושלם ורק אנחנו צריכים לגלות את זה?

הרב קוק 1935- 1865 חלק ב

בשנות פועלו הראשונות, קרא הרב קוק ליהודי אירופה לעלות ארצה ללא דיחוי, ולברוח מכוחות הרוע האנטישמיים שהתגברו שם במהירות. זאת בשונה מהמסר של הרבנות החרדית המתנגדת לציונות ולעלייה לארץ, שהטיל מרותה על המוני העם שחיו באירופה באותם זמנים.

"אחינו בני ישראל, אחים אהובים ויקרים, בואו לארץ ישראל. הילקטו לאחד אחד, אל תמתינו על סדרים ודברים רשמיים, אל תמתינו על רישיונות מרעישים ומפורסמים, עשו מה שתוכלו, הימלטו והיאספו בואו לארץ ישראל, סולו סולו המסילה בעד עמנו האהוב והנדכא… דרך אחד יש לפניו, ודווקא בה ילך, ובה הוא מוכרח ללכת, דווקא לארץ ישראל". (הראי"ה קוק, מאמרי הראי"ה, ירושלים תשמ"ח, "הקריאה הגדולה: לארץ ישראל")

שמו של הרב קוק כענק בתורה, הלך לפניו ביישוב היהודי של אותם ימים, ובשנת 1904 הוא עלה ארצה ולבקשת קהילת יפו התמנה לרב הקהילה. בשנת 1914 הוא יצא לשווייץ לכנס "אגודת ישראל" ונאלץ להישאר באירופה בגלל פרוץ מלחמת העולם הראשונה. הוא הסכים להתמנות באופן זמני כרב בלונדון, בתנאי שיעלה ארצה מיד כשיתאפשר הדבר.

בשנת 1919 שב הרב קוק ארצה, ועם חזרתו התמנה כרב העיר ירושלים. בהמשך הוא הקים את מוסד הרבנות הראשית והתמנה לרב האשכנזי הראשון לישראל. בשנת 1920 הוציא לאור את ספרו הידוע "אורות" בו עסק בתפיסה האוניברסלית של האלוהות, האהבה ואחדות הכול. כתביו וגישתו נבעו בעיקר מתורת הקבלה של האר"י.

חתן פרס ישראל, הפרופ' אליעזר שביד, תיאר את חזונם המשותף של הרב קוק ושל בעל הסולם לפרסום חכמת הקבלה הקוראת לאיחוד העם והעולם:

"שניהם התעמקו במקורות העיוניים של הקבלה והסתמכו עליה; שניהם היו בטוחים שהשעה היא שעת אתחלתא מוחשית של הגאולה; שניהם תפסו ודאות זו כאסמכתא מוצקה, שעל-ידה הצדיקו את העזתם הרעיונית, ושניהם אמנם העזו לומר – וגם לפרסם בגלוי – שאחד מממדי הגאולה המובהקים ביותר היא העלייה ברמה הרוחנית הכללית של הדורות האחרונים, שעל כן דברים שהיו בעבר בבחינת סודות מוצפנים אפשר, ועל כן גם מצוה, לגלותם עתה, כדי להביא להתפשטות הגאולה".

הרב קוק הדגיש כי אין די בקיום תורה ומצוות במובן הדתי הפשוט והרגיל, אלא חובה ללמוד ולפרסם את פנימיות התורה, היא חכמת הקבלה. זו החכמה המעלה את האדם לרום המעלות של אחדות עם הטבע והאנושות כולה. וזוהי תפיסת האלוהות האמתית, תפיסה של אהבה אינסופית.

"עתה קרבו הימים, שהכל יכירו וידעו, שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלויה רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה". הראי"ה קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוק

הרב קוק נולד בעיר גריביה שעל גבול האימפריה הרוסית ובגיל צעיר מאוד נודע כעילוי בתורה. מיד לאחר בר המצווה שלו, עזב את ביתו ואת עירו, והמשיך ללימודים אצל גדולי התורה שחיו באזור. הוא למד קבלה, הוסמך לרבנות בגיל מאוד צעיר ושמו יצא למרחוק כגאון בתורה.

יחד עם זאת היה הרב קוק אדם משכיל בעל ידע בחכמות העולם ובגישות פילוסופיות מודרניות. דרך חכמות אלו ביקש להסביר להמון העם את הנחיצות הגדולה לאיחוד ואהבה בעם ישראל ובעולם כולו בעידן שאליו הגענו. אנשים שפגשו אותו ונכחו בשיעוריו, נפעמו מאהבת האדם ששרתה בו וסיפרו על אדם הקורן טוב לב ואצילות.

"הלוואי שהיה אפשר להרכיב את כל האנושות בגוף אחד, שאוכל לחבק את כולם" הרב קוק.

בעת מלחמת העולם הראשונה יצא הרב קוק בקריאה חמה ובהולה לכל יהודי אירופה, שיעזבו במהרה את ארצות המוצא שלהם ויעלו ללא דיחוי לארץ ישראל. כמו המקובל הגדול בדורו, בעל הסולם, חזה הרב קוק את הזוועות העתידות להתרחש על עם ישראל אם לא יממש את מטרתו, יעלה ארצה ויבנה חברה שוויונית המבוססת על אהבת אחים.

הרב קוק ובעל הסולם עשו כל שביכולתם כדי לעורר את יהדות אירופה לעלות ארצה ולשמוע את מסר האחדות של חכמת הקבלה:

"בניין העולם, המתמוטט כעת לרגלי הסערות הנוראות של חרב מלאה דם, דורש הוא את בניין האומה הישראלית. בניין האומה והתגלות רוחה הוא עניין אחד, וכולו הוא מאוחד עם בניין העולם, המתפורר ומצפה לכוח מלא אחדות ועליונות, וכל זה נמצא בנשמת כנסת ישראל" ישראל מוכרח לחשוף את מקור חייו, לעמוד הכן על רגלי אופיו הרוחני… התרבות העולמית מתנודדת, רוח האדם נחלש, מחשכים מכסים את כל העמים, 'החושך יכסה ארץ וערפל לאומים'". הראי"ה קוק, אורות, ירושלים תשנ"ג, עמ' טז.